מהי סגולת פיטום הקטורת?
גברת עדני מראש העין שואלת- האם יש עניין לכתוב פיטום הקטורת על קלף ולקרא בו בכל יום, ולמה זה מועיל?
תשובה- גברת עדני, שלום וברכה, שאלה יפה ומצויה, והתשובה- יש הנוהגים לכתוב פיטום הקטורת על קלף בכתב אשורי כמו של ספר תורה ונוהגים לקרא בזה בכל יום, וזה סגולה נפלאה לפרנסה טובה ועושר! [ילקו"י השכמת בוקר עמ' קלח]

מידע נוסף

כמה מעלות יש בעניין קריאת סגולת פטום הקטורת:

בספר הזוהר הקדוש פרשת ויקהל (עמוד ריח) שיבח מאוד את אמירת פיטום הקטורת

וכך כותב הזוהר הקדוש:

"אמר רבי שמעון, אי בני הוו ידעין כמה עלאה עובדא דקטורת קמי קודשא בריך הוא, הוו נטלי כל מילה ומליה, והוו סלקין לה עטרה על רישיהו ככתרא דדהבא וכו'.

וזו לשונו מתו הספר סגולות ישראל על מעלת קריאת פיטום הקטורת:

א. קריאת פיטום הקטורת מבטלת מגפה וחלאים רעים.

ב. קריאת פיטום הקטורת מצילה משעבוד מלכויות.

ג. הקורא פיטום הקטורת הברכה מצויה במעשה ידיו.

ד.מי שקורא ינצל מדינה של גיהנום.

ה. קריאתה מבטלת הקליפות והחיצונים וסטרא אחרא.

ו. קריאתה מבטלת הכישופים

ז. קריאתה מבטלת הרהורים רעים.

ח. הקורא פיטום קטורת נוחל שני עולמות עולם הזה והעולם הבא.

ט. הקורא פיטום קטורת מסלק הדינים מעליו.

י. מי שקורא ימצא חן וחסד בעיני כל רואיו.

יא. הקריאה מתוך הקלף מסוגלת לעושר.

מתוך דברי הרב זמיר כהן שליט"א –

פיטום הקטורת מאת הרב זמיר כהן -סגולה לבית לגוף ולעסקים

קריאת פיטום הקטורת מאת החזן ר' משה חבושה הי"ו

פיטום הקטורת מאתר ויקיטקסט – לפי נוסחאות עדות המזרח ונוסחאות עדות אשכנז

נוסח פיטום הקטורת
פיטום הקטורת פירוש – ניתן להשיג אצלנו פיטום הקטורת מפורש – פנו אלינו
פיטום הקטורת לקנות על קלף – פנו אלינו ונסייע לכם לקנות את הפיטום על קלף

פרשת הקטורת הנוסח המלא כאן – מידע כאן 
אַתָּה הוּא נוסח עדות המזרח: יְהֹוָה כל השאר: יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהִקְטִירוּ אֲבוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ אֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ כל השאר: הָיָה קַיָּם, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אוֹתָם עַל יְדֵי מֹשֶׁה נְבִיאֶךָ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ:

לד וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה. לה וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ. לו וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם. (שמות ל, לד-לו) וְנֶאֱמַר, ז וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה. ח וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי ה' לְדֹרֹתֵיכֶם. (שמות ל, ז-ח)

משנת הקטורת
תָּנוּ רַבָּנָן, פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת כֵּיצַד: שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה מָנִים הָיוּ בָהּ. שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, מָנֶה נוסח עדות המזרח: בְּכֹל יוֹם, מַחֲצִיתוֹ בָּבוֹקֶר וּמַחֲצִיתוֹ בָּעֶרֶב, כל השאר: לְכָל יוֹם, פְּרַס בְּשַׁחֲרִית, וּפְרַס בֵּין הָעַרְבָּיִם, וּשְׁלשָׁה מָנִים יְתֵרִים, שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כֹּהֵן גָּדוֹל מְלֹא חָפְנָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּמַחֲזִירָן לְמַכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, נוסח עדות המזרח: כְּדֵי לְקָיֵים מִצְוַת כל השאר: וְשׁוֹחֲקָן יָפָה יָפָה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא דַקָּה מִן הַדַּקָּה. וְאַחַד עָשָׂר סַמָּנִים הָיוּ בָהּ. וְאֵלּוּ הֵן (טוב למנות ביד ימין): (א) הַצֳּרִי (ב) וְהַצִּפֹּרֶן (ג) הַחֶלְבְּנָה (ד) וְהַלְּבוֹנָה, מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה, (ה) מוֹר (ו) וּקְצִיעָה (ז) שִׁבֹּלֶת נֵרְדְּ (ח) וְכַרְכֹּם, מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה, (ט) הַקֹּשְׁטְ שְׁנֵים עָשָׂר, (י) וְקִלּוּפָה שְׁלשָׁה, (יא) וְקִנָּמוֹן תִּשְׁעָה. בֹּרִית כַּרְשִׁינָה תִּשְׁעָה קַבִּין, יֵין קַפְרִיסִין סְאִין נוסח עדות המזרח: תְּלָת כל השאר: תְּלָתָא וְקַבִּין תְּלָתָא, וְאִם נוסח עדות המזרח: לֹא מָצַא כל השאר: אֵין לוֹ יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר נוסח עדות המזרח: חִוַּר כל השאר: חִוַּרְיָן עַתִּיק. מֶלַח סְדוֹמִית רוֹבַע, מַעֲלֶה עָשָׁן, כָּל שֶׁהוּא.

רַבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אוֹמֵר: אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל שֶׁהִיא, וְאִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ, וְאִם חִסַּר אֶחָד מִכָּל סַמָּנֶיהָ חַיָּב מִיתָה:

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׂרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בֹּרִית כַּרְשִׁינָה נוסח עדות המזרח: לְמָה הִיא בָּאַה? כְּדֵי לְשָׁפּוֹת כל השאר: שֶׁשָׁפִין בָּהּ אֶת הַצִּפֹּרֶן, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה; יֵין קַפְרִיסִין נוסח עדות המזרח: לְמָה הוּא בָּא? כְּדֵי לִשְׁרוֹת כל השאר: שֶׁשּׁוֹרִין בּוֹ אֶת הַצִּפֹּרֶן, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה, וַהֲלֹא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ! אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד:

תַּנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵק אוֹמֵר: הָדֵק הֵיטֵב, הֵיטֵב הָדֵק, מִפְּנֵי שֶׁהַקּוֹל יָפֶה לַבְּשָׂמִים. פִּטְּמָהּ לַחֲצָאִין כְּשֵׁרָה, לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ, לֹא שָׁמַעְנוּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה זֶה הַכְּלָל, אִם כְּמִדָּתָהּ כְּשֵׁרָה לַחֲצָאִין. וְאִם חִסַּר אֶחָד מִכָּל סַמָּנֶיהָ חַיָּב מִיתָה:

נוסח הספרדים: תָּנֵי בַּר קַפָּרָא כל השאר: תַּנְיָא בַּר קַפָּרָא אוֹמֵר. אַחַת לְשִׁשִּׁים אוֹ לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיְתָה בָאָה שֶׁל שִׁירַיִם לַחֲצָאִין. וְעוֹד תָּנֵי בַר קַפָּרָא, אִלּוּ הָיָה נוֹתֵן בָּהּ קוֹרְטוֹב שֶׁל דְּבַשׁ, אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמוֹד מִפְּנֵי רֵיחָהּ, וְלָמָה אֵין מְעָרְבִין בָּהּ דְּבַשׁ? מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה, כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַ נוסח עדות המזרח: יְהֹוָה כל השאר: יָי : (וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים. (בראשית מג, יא))

ה' צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה. (תהלים מו, ח)

ה' צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ. (תהלים פד, יג)

ה' הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ. (תהלים כ, י)

וְעָרְבָה לַיהוָה מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ‍ִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת. (מלאכי ג, ד)

פיטום הקטורת למכירה – ניתן לקנות אצלינו – פנו אל הנהלת האתר

קריאת פיטום הקטורת מאת החזן משה חבושה ה' ישמרהו

ראשון

• מה ברא ה' לפני הכל? את כדור הארץ חשוך ומלא במים.
• האם היה אור וסדר כשנבראה הארץ? תהו ובהו וחושך.
• מה ברא ה' ביום הראשון? את האור ואת החושך.
• מתי הבדיל ה' בין האור ובין החושך? מיד ביום הראשון.
• איך קרא ה' לאור ואיך לחושך? לאור יום ולחושך לילה.
• מה ברא ה' ביום השני? את הרקיע ואת היבשה.
• היכן נוצר הרקיע? בין מים עליונים למים תחתונים.
• כיצד נוצרה היבשה? נקוו המים אל מקום אחד ונראתה היבשה.
• כיצד קרא ה' לרקיע וכיצד ליבשה? לרקיע שמים וליבשה ארץ.
• מה ברא ה' ביום השלישי? את העצים ואת הצמחים.
• מה ציוה ה' שיהיה בתוך העצים והצמחים? זרעים שמהם יגדלו עוד עצים וצמחים.
• מה ברא ה' ביום הרביעי? את המאורות.
• כמה סוגי מאורות ברא ה' ומהם? שלושה, שמש ירח וכוכבים.
• מה מושל ביום ומה בלילה? שמש ביום, ירח וכוכבים בלילה.
• מה ברא ה' ביום החמישי? את העופות ואת הדגים.
• מניין נוצרו העופות והדגים? מן המים.
• מה ברך ה' את העופות והדגים? שיפרו וירבו.
• מה ברא ה' ביום השישי? את האדם ואת החיות.
• מניין נוצרו האדם והחיות? מן האדמה.
• מה המעלות שאמר ה' שיתן לאדם על פני החיות (ב' מעלות)? שהוא ישלוט בהם ושיהא בצלם אלקים.
• מה ברך ה' את המין האנושי (ב' ברכות)? פרו ורבו ושישלטו בכל החיות.
• מה נתן ה' לאדם ולחיות למזון? את כל הצמחים.
• במה זכה יום השביעי ומדוע? בברכה וקדושה, כי בו שבת ה' מכל מלאכתו.

רש"י

• מדוע היה חשוב לפתוח את התורה במעשה בראשית ולא במצוות? כדי להנצל מטענת הגוים שכבשנו ארצם, שהרי הארץ כולה של השי"ת וברצונו נתנה לנו.
• האם העולם יכול להתקיים במידת הדין? לא.
• באילו מידות ברא ה' את העולם ואיזו קדמה לחברתה? דין ורחמים. רחמים קדמה.
• מה פירוש תוהו ובוהו? תהיה על ריקנות.
• מהו התהום שעל פניו היה חושך? המים שעל פני כל הארץ.
• מהי רוח אלקים המרחפת ע"פ המים? כסא הכבוד המרחף ברוח פיו של ה'.
• מה עשה ה' עם האור שנברא בתחילה ומדוע? גנזו לצדיקים לעת"ל כי ראה שאין הרשעים ראויים להשתמש בו.
• מתי נבראו המלאכים? ביום השני לבריאה.
• מתי נברא הרקיע ומתי נקרש? נברא ביום ראשון ונקרש ביום שני.
• מהו המרחק בין מים העליונים לרקיע? כמו ההפרש בין מים תחתונים לרקיע.
• מדוע ביום ב' לא נאמר כי טוב ובשלישי נכפל? בשני לא נגמרה מלאכת המים וכיון שאין דבר שלם – אין כי טוב. וביום השלישי שנגמרה – נאמר פעמיים, אחת לאתמול ואחת להיום.
• מדוע נקרא הרקיע שמים? כי עשוי מאש ומים.
• מהו הים הגדול שבכל הימים? אוקיינוס.
• מדוע הים הגדול שהיה אחד נקרא כעת ימים? טעמי הדגים שונים במקומות השונים.
• מה ההבדל בין דשא לעשב? דשא הוא הכיסוי הכללי לארץ, ועשבים הם פרטי הכיסוי.
• מה ציוה ה' את האדמה להוציא בעניין עשב ועץ? שתוציא עשב שיזריע זרע אחר, ועץ שבו טעם הפרי.
• מה קיימה האדמה ומה לא, ומה עונשה? לענין העשב קיימה, ולענין העץ לא קיימה, ונענשה שנתקללה יחד עם אדם.
• מה הוציאה האדמה בענין עשב והאם נצטותה על כך? עשב המזריע זרע למינהו ולא נצטותה על כך.
• מתי בעצם נבראו תולדות השמים והארץ ומתי הוקבעו? ביום הראשון נברא הכל, והוקבעו כל אחד ביומו.
• מתי נבראו המאורות ומתי נתלו במרום? נבראו ביום א' ונתלו ביום ד'.
• מדוע בימי קדם היו מתענים ביום רביעי ומה הרמז לכך בתורה? שלא תיפול אסכרה (מחלת חנק) בתינוקות, והרמז שביום רביעי כתוב "מארת" חסר ו', לשון קללה.
• ממתי הובדלו האור והחושך? רק לאחר שבעת ימי בראשית ועד אז שמשו ביחד.
• כיצד יאותתו המאורות לבני האדם? אם המאורות לוקים – סימן רע לעולם.
• האם בני ישראל צריכים לפחד מאותות השמים? אם עושים רצון יוצרם – לא.
• כיצד יעזרו המאורות למועדים? כאשר תינתן התורה, יקבעו את המועדים לפי חידוש הלבנה.
• כמה זמן נמשך מסלולם המחזורי של השמש והירח? 365 יום.
• כמה מזלות משרתים את השמש והירח? 12.
• בתחילה היו גדולים גם השמש וגם הלבנה, מדוע נתמעטה הלבנה? כי טענה שלא יוכלו לשמש שני מלכים ביחד ורצתה למלוך לבד.
• מה עשה ה' כדי לפייס את הלבנה על שנתמעטה? נתן לה צבא גדול של כוכבים.
• מה נקרא שרץ? הדגים, וכן כל הבריות הקטנות, כגון עכברים, זבובים, נמלים ותולעים.
• מהם התנינים הגדולים (פשט ואגדה)? פשט, הם הדגים הגדולים שבים. ואגדה, הם הלויתן הגדול וזוגתו.
• מה עשה ה' עם הלויתנים הענקיים ומדוע? ה' הרג את הנקבה ומלח אותה לצדיקים לעתיד לבוא, ונשאר הלויתן לבד, כי אם היו פרים ורבים, לא היה העולם מתקיים בפניהם.
• מדוע הוזקקו הדגים והעופות לברכת פרו ורבו? מפני שבני אדם צדים אותן ומחסרים מהם.
• מדוע לא נתברכו החיות בפרו ורבו? כדי שלא יתברך גם הנחש שעתיד להתקלל.
• פרו ורבו. רבו מלשון הרבה, פרו מלשון מה? מלשון פירות, בלשון ציווי: הוציאו פירות.
• מדוע היה צורך גם ב"פרו" וגם ב"רבו"? אם היה נאמר רק פרו, היה כל אחד מוליד אחד ומביא פרי אחד, ועתה שנאמר "ורבו" היינו הרבה.
• האם נבראו הברואים כשהם קטנים ואז גדלו, או חסרים ואז הושלמו? לא, אלא נבראו גדולים ומושלמים.
• מדוע כביכול התייעץ ה' עם המלאכים על בריאת האדם? כי האדם דומה למלאכים, ובכדי שלא יתקנאו בו התייעץ עמם.
• מה עוד למדנו מזה שה' מתייעץ עם המלאכים? על ענוותנותו של ה'.
• מדוע באמת היה צורך לברוא אדם בדמות המלאכים? כדי שלא רק בברואים העליונים אלא גם בברואים תחתונים יהיה כדמות ה', וזאת כדי שלא תהיה קנאה בין הברואים.
• איזה בעיה תיתכן בביטוי "נעשה אדם"? שיאמרו הכופרים שלא רק אחד הוא שברא את האדם, שהרי "נעשה" הוא לשון רבים.
• מדוע בכל זאת נכתב כך? כדי ללמד דרך ארץ שיתייעץ הגדול עם הקטן.
• מה באמת התשובה לשאלת הכופרים? שמיד אחרי זה נאמר "ויברא אלוקים את האדם" ולא "ויבראו".
• מה ההבדל בין בצלמנו לכדמותנו? צלם הוא הצורה, ודמות היא אופי הצורה. ובענין זה האופי הוא שתהיה הצורה מבינה ומשכילה.
• בענין שלטון האדם על החיות נאמרה הלשון "ורדו בדגת הים" וכו', מה טמון בלשון זו? זכה האדם הוא רודה ומושל בחיות ואם לא זכה נעשה ירוד לפניהן והן שולטות בו.
• מהו ההבדל באופן הבריאה בין האדם לשאר הברואים? האדם נברא בידי ה' ממש, ושאר הברואים במאמר פיו ולא במו ידיו.
• בדיוקנו של מי נברא האדם? של ה'.
• מדוע נאמר בפעם אחת שנברא האדם בלבד ואז נבראה חוה מצלעו, ובפעם אחרת נאמר שנבראו שניהם יחד (פשט ואגדה)? פשט, פעם אחת גילה שנבראו יחד באותו יום, ובפעם אחרת הודיע אופן הבריאה שקודם אדם וכו'. ואגדה, שנברא בתחילה כשני פרצופים ואחר כך חילקם ה' לאדם וחוה.
• מנין למדנו שהאיש כובש את אשתו ושומר אותה שלא תהיה יוצאת הרבה מביתה? "פרו ורבו וכו' וכִבְשֻהָ" חסר וא"ו, כאילו נאמר וכבשהּ, שהאיש יכבוש את אשתו.
• מה עוד למדנו מחסרון וא"ו הנ"ל? שהאיש מצוּוֶה על פריה ורביה ולא האישה.
• למי נאסרה אכילת הבשר ולמי הותרה? לאדם הראשון ודורות שאחריו נאסרה אכילת הבשר, ומזמן נֹח ובניו (לאחר המבול) הותרה אכילת הבשר.
• היכן הרמז לכך שכל מעשה בראשית תלוי ועומד על קבלת התורה? יום השישי ויכולו, בה"א, לרמז על השישי בסיון בו ניתנה תורה.
• ויכל אלוקים ביום השביעי מלאכתו. האמנם סיים ה' מלאכתו בתוך יום השביעי (פרט ב' תירוצים)? לא, אלא היה רק נראה כך, כי סיים ממש כחוט השערה סמוך לשבת, כי יודע ה' רגעיו ואינו כבשר ודם שצריך להוסיף מחול על הקודש. ועוד, שבאה המנוחה ביום השביעי, והיא השלמת מעשה בראשית.
• במה בירך וקידש ה' את יום השביעי? ברכו במן שירד ביום שישי כפול, בשביל שבת, וקידשו במן שלא ירד ביום שבת.
• באיזה יום מששת ימי בראשית נעשתה המלאכה שהיתה ראויה להיעשות בשבת? ביום שישי.